×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא כ״ו:גמרא
;?!
אָ
עַד דַּאֲמַרִי לֵיהּ הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה מֶצֶר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר אַמַּאי לָא אֲמַרִי לֵיהּ כָּאן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כָּאן חוּץ לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.: הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה קוֹצֵץ וְיוֹרֵד וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ (וְכוּ׳).: בְּעָא מִינֵּיהּ יַעֲקֹב הַדְיָיבָא מֵרַב חִסְדָּא עֵצִים שֶׁל מִי. אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ אשׇׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט הַבָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בָּתַר אִילָן אָזְלִינַן מִשּׁוּם הָכִי לֹא מוֹעֲלִין אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בָּתַר קַרְקַע אָזְלִינַן אַמַּאי לֹא מוֹעֲלִין. אֶלָּא מַאי בָּתַר אִילָן אָזְלִינַן אֵימָא סֵיפָא בשֶׁל הֶקְדֵּשׁ הַבָּאִים בְּשֶׁל הֶדְיוֹט לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין וְאִי בָּתַר אִילָן אָזְלִינַן אַמַּאי לֹא מוֹעֲלִין. מִידֵּי אִירְיָא בְּגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן עָסְקִינַן וְקָא סָבַר אֵין מְעִילָה בְּגִידּוּלִין. רָבִינָא אָמַר לָא קַשְׁיָא גכָּאן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כָּאן חוּץ לְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.: אָמַר עוּלָּא אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּצֶר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה גַּזְלָן הוּא וְאֵין מְבִיאִין מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים. מְנָא לֵיהּ לְעוּלָּא הָא אִילֵּימָא מִדִּתְנַן דעֶשֶׂר נְטִיעוֹת הַמְפוּזָּרוֹת בְּתוֹךְ בֵּית סְאָה חוֹרְשִׁין כׇּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן עֵד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כַּמָּה הָווּ לְהוּ תְּרֵי אַלְפִין וַחֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי לְכׇל חַד וְחַד כַּמָּה מָטֵי לֵיהּ מָאתַן וְחַמְשִׁין הָא לָא הָוֵי דְּעוּלָּא. וְאֶלָּא מִדִּתְנַן השְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת שֶׁל ג׳שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וְחוֹרְשִׁין כׇּלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עד דאמרי ליה הא [שאמרתי לו דבר זה] שאמר רב יהודה: מצר שהחזיקו בו רביםאסור לקלקלו. ואף כאן, כיון שאני כבר השתמשתי במיצר ויש לי חזקה בו, אסור לך לקלקל את מה שיש לי. לבתר דנפק [לאחר שיצא] רב פפא, אמר רב הונא בנו של רב יהושע: אמאי [מדוע] לא אמרי ליה [אמרתי לו]: כאן שמועילה חזקה מדובר בתוך שש עשרה אמה, שבתוך תחום זה השורשים נחשבים כחלק מן האילן, אבל כאן הרי היה המעשה, שקצצתי את שורשי הדקלים, חוץ לשש עשרה אמה. א שנינו במשנה: היה חופר בור, שיח ומערהקוצץ ויורד והעצים שלו. בעא מיניה [שאל אותו] החכם יעקב הדייבא [מהדייב] מרב חסדא: עצים של מי? כלומר, במשנה נאמר ״שלו״, ולא ברור לנו של מי, אם של בעל האילן או של בעל הקרקע. אמר ליה [לו], תניתוה [שניתם אותה] במסכת מעילה: שרשי אילן של הדיוט הבאין בתוך שדה של הקדשלא נהנין ולא מועלין, שאסרו חכמים ליהנות מהם, ואולם אם עבר ונהנה משורשים אלה — אינו נחשב כמועל בהקדש. ומעתה, אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר, מפרש] כי בתר [אחר] האילן אזלינן [אנו הולכים] והשורשים נחשבים כחלק ממנו — משום הכי [כך] לא מועלין, שהרי אילן זה הוא חולין. אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כי בתר [אחר] הקרקע אזלינן [אנו הולכים] והשורשים שייכים לבעל הקרקע, אמאי [מדוע] לא מועלין? ומקשים: אלא מאי [מה] אתה אומר? בתר אילן אזלינן [אחר האילן אנו הולכים]? אימא סיפא [אמור את סופה] של משנה זו: שורשי אילן של הקדש הבאים בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין; ואי בתר [אחר] האילן אזלינן [אנו הולכים], אמאי [מדוע] לא מועלין? אלא מידי איריא [כלום שייכים הדברים]? כאן בגידולין הבאין לאחר מכאן, שצמחו לאחר שהקדיש את האילן עסקינן [עוסקים אנו], וקא סבר [וסבור] חכם זה במשנה שאין מעילה בגידולין שצמחו מן המוקדש, אלא בהקדש הראשוני. ואין לכך קשר לשאלה שלנו. רבינא אמר, לא קשיא [אין זה קשה]: כאן בתוך שש עשרה אמה, השורשים נחשבים כחלק מן האילן, כאן חוץ לשש עשרה אמה השורשים נחשבים כחלק מן הקרקע בה הם מצויים. ב אמר עולא: אילן הסמוך למצר בתוך שש עשרה אמהגזלן הוא, שהרי הוא יונק מאדמת חבירו, ואין מביאין ממנו בכורים, משום שהוא כמצוה הבאה בעבירה. ושואלים: מנא ליה [מנין לו] לעולא הא [שיעור זה]? אילימא מדתנן [אם תאמר ממה ששנינו במשנה]: עשר נטיעות (אילנות צעירים) המפוזרות בתוך שטח של בית סאה, חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה של שנת שביעית. שאף שאסור לחרוש קרקע אחרת לפני שביעית (שלא יהא כמכין לעבודת האדמה באותה שנה), לשם קיום האילנות הצעירים הותר לו. ונעשה חשבון: כמה הוו להו [הוא] השטח של בית סאה? — תרי אלפין וחמש מאה גרמידי [אלפיים וחמש מאות אמות מרובעות]. לכל חד וחד [אחד ואחד] מן האילנות כמה מטי ליה [מגיע לו], מה השטח שהוא זקוק לו — מאתן וחמשין [מאתיים וחמישים אמות מרובעות], אם כן הא לא הוי [הרי אין זה] המרחק ששנה עולא, שהרי שטח של שש עשרה אמה לכל צד של האילן, שהוא ריבוע של שלושים ושתים אמה על שלושים ושתים אמה (אלף ועשרים וארבע אמות רבועות), גדול הרבה יותר ממאתיים וחמישים! ואלא יש לומר שלמד זאת מדתנן מה ששנינו במשנה]: שלשה אילנות גדולים אפילו היו של שלשה בני אדםהרי אלו מצטרפין להיחשב שדה אילן לענין חריש בערב שביעית, וחורשין כלמהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144